<h1>הרוקח סימן ע'</h1>
<h2>דף עה.</h2>
הצובעו בפ' כלל גדול השוחט או הפוצע חלזון חייב משום צובע א"כ העושה חבורה ונצרר הדם חייב. המאדם אודם בשפה חייב. הצר צורה הראשון משום כותב והשני משום צובע חיסר אבר אחד ובא אחר וגמרה חייב משום מכה בפטיש. בפ"א דחגיגה (ד' ח') מעשר בהמה בי"ט לאו משום סקרתא. ובשלהי פרק המצניע (דף צ"ה) כוחלת אסורה משום צובעת ולא תעביר סרק על פניה או יין אדום או ענבים שחורים או תותים וגודגדניות אסור לצבוע את המפה אם חתך אצבעו או יצא דם מחוטמו לא יקנח בבגדו או דיו או סיקרא. בפ"א דשב' (דף י"ח) מניחין קלורי' על גבי העין בע"ש ומתרפא והולך כל השבת אבל לא בשבת אם אינו שרוי אבל שרוי מניח אפי' בשבת רק שלא יעמיץ ופותח בפ' שמונה שרצים (דף ק"ח).
